קצבת שירותים מיוחדים- מי זכאי ואיך מגישים תביעה?

קצבת שירותים מיוחדים, המוכרת גם בשם קצבת שר״מ, מיועדת לאנשים שמצבם הרפואי גורם להם להזדקק לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום־יום או להשגחה מתמדת למניעת סכנה לעצמם או לאחרים.

בניגוד לקצבת נכות כללית, המתמקדת בעיקר בפגיעה בכושר העבודה וההשתכרות, קצבת שירותים מיוחדים מתמקדת ברמת התלות בעזרת אדם אחר וביכולת לבצע פעולות בסיסיות באופן עצמאי.

אדם עשוי להיות בעל אחוזי נכות רפואית גבוהים, אך לא להיות זכאי לקצבה אם הוא עצמאי ברוב פעולות היום־יום. מנגד, אדם הזקוק לעזרה משמעותית ברחצה, בלבוש, באכילה, בניידות בבית או בהיגיינה אישית עשוי לבדוק זכאות גם כאשר שאלת העבודה אינה מרכזית במקרה שלו.

במאמר זה נסביר מי עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים, אילו פעולות נבדקות, כיצד מתבצעת הערכת התלות, אילו מסמכים כדאי להכין ומה חשוב לדעת לפני הגשת התביעה.

קצבת שירותים מיוחדים – מהם תנאי הזכאות המרכזיים?

הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים נבחנת לפי מספר תנאים רפואיים, תפקודיים ואישיים.

באופן כללי, נבדקים בין היתר:

• גיל המבקש.

• תושבות וביטוח.

• אחוזי הנכות הרפואית.

• מידת הצורך בעזרת אדם אחר.

• הצורך בהשגחה.

• היכולת לבצע פעולות יום־יומיות.

• מקום המגורים.

• קצבאות והטבות אחרות שמתקבלות.

• הכנסות מעבודה, בהתאם למקרה.

• שימוש בשירותים ממוסדיים.

לא כל מי שמתקשה בפעולה מסוימת יהיה זכאי. הבדיקה מתמקדת בהיקף העזרה הנדרשת, בתדירותה ובמידת התלות הכוללת באדם אחר.

מי עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים?

כדאי לבדוק זכאות כאשר אדם זקוק לעזרה רבה או קבועה בפעולות בסיסיות.

לדוגמה:

• עזרה בלבישה ובהפשטה.

• עזרה ברחצה.

• עזרה באכילה או בשתייה.

• עזרה בניידות בתוך הבית.

• עזרה בשימוש בשירותים.

• עזרה בהיגיינה אישית.

• צורך בהכנת תרופות ובהשגחה על נטילתן.

• צורך בליווי למניעת נפילות.

• צורך בהשגחה עקב בלבול או מצב נפשי.

• צורך בעזרה בהפעלת ציוד רפואי.

• תלות בכיסא גלגלים או באמצעי עזר.

• קושי משמעותי לקום מהמיטה או מכיסא.

חשוב להציג לא רק שקיים קושי, אלא מהי העזרה הנדרשת בפועל ומי מספק אותה.

מה ההבדל בין קצבת שירותים מיוחדים לקצבת נכות כללית?

אלו שתי קצבאות שונות הבוחנות נושאים שונים.

קצבת נכות כללית מתמקדת בשאלות כמו:

• האם המצב הרפואי פגע ביכולת לעבוד?

• האם חלה ירידה בהכנסה?

• מהי דרגת אי־הכושר?

• האם המבקש מסוגל להשתלב בעבודה אחרת?

קצבת שירותים מיוחדים מתמקדת בשאלות כמו:

• האם המבקש מסוגל להתלבש בעצמו?

• האם הוא מסוגל להתרחץ ללא עזרה?

• האם הוא מסוגל לאכול באופן עצמאי?

• האם הוא מסוגל לנוע בתוך הבית?

• האם הוא זקוק להשגחה?

• כמה עזרה הוא מקבל לאורך היום?

אדם יכול לקבל את שתי הקצבאות כאשר הוא עומד בתנאים של כל אחת מהן.

האם חייבים לקבל קצבת נכות כללית?

לא בכל מקרה.

ניתן לבדוק זכאות לקצבת שירותים מיוחדים גם כאשר האדם אינו מקבל בפועל קצבת נכות כללית, בכפוף לתנאים הרפואיים והתפקודיים המתאימים.

עם זאת, ייתכן שיידרש שיעור נכות רפואית מסוים או בדיקה רפואית מתאימה.

לכן חשוב להגיש מסמכים מלאים ולא להניח שהיעדר קצבת נכות כללית שולל אוטומטית את האפשרות להגיש תביעה לשירותים מיוחדים.

מהן פעולות היום־יום שנבדקות?

הערכת הזכאות מתמקדת במספר פעולות בסיסיות.

לבישה והפשטה

נבדקת היכולת:

• לבחור בגדים.

• ללבוש חולצה ומכנסיים.

• לגרוב גרביים.

• לנעול נעליים.

• לסגור כפתורים ורוכסנים.

• להשתמש בסדים או באביזרים.

• להתפשט ללא עזרה.

• להחליף בגדים לאחר אירוע של אי־שליטה.

קושי קל או איטיות אינם תמיד דומים לצורך בעזרה פיזית ממשית.

חשוב להסביר איזה חלק מהפעולה האדם מסוגל לבצע ואיזה חלק מבוצע עבורו.

רחצה

נבדקת היכולת:

• להיכנס למקלחת או לאמבטיה.

• לצאת בבטחה.

• לשטוף את הגוף.

• לחפוף שיער.

• להגיע לחלקי הגוף השונים.

• לעמוד במהלך הרחצה.

• להשתמש בכיסא רחצה.

• להימנע מנפילה.

• להתנגב ולהתלבש לאחר הרחצה.

כאשר נדרשת השגחה בלבד, חשוב להסביר מדוע היא נחוצה ומה עלול לקרות בלעדיה.

אכילה ושתייה

נבדקת היכולת:

• להחזיק כלי אוכל.

• לחתוך מזון.

• להביא מזון אל הפה.

• ללעוס ולבלוע.

• לשתות באופן עצמאי.

• להשתמש בציוד הזנה.

• להתמודד עם סכנת חנק.

• לקבל עזרה בהאכלה.

הכנת האוכל אינה זהה תמיד לפעולת האכילה עצמה, אך יכולה להיבחן כחלק מהתפקוד הכולל בהתאם לנסיבות.

ניידות בתוך הבית

נבדקת היכולת:

• לקום מהמיטה.

• לעבור לכיסא.

• לקום מהכיסא.

• ללכת בין חדרים.

• להגיע לשירותים.

• להשתמש בהליכון.

• להפעיל כיסא גלגלים.

• להתמודד עם מדרגות בבית.

• לשמור על שיווי משקל.

• להימנע מנפילות.

הבדיקה מתמקדת בניידות בתוך הבית ולא רק ביכולת לצאת מחוץ לבית.

היגיינה אישית ושליטה על הפרשות

נבדקת היכולת:

• להגיע לשירותים.

• להשתמש בשירותים.

• להסיר ולהחזיר בגדים.

• להתנקות.

• להחליף מוצרי ספיגה.

• להתמודד עם קטטר או סטומה.

• לשמור על היגיינה.

• לזהות צורך בזמן.

• לקבל עזרה לאחר אירוע של אי־שליטה.

יש לתאר את התדירות ואת סוג העזרה הנדרשת.

מהו הצורך בהשגחה?

השגחה מתייחסת למצב שבו האדם זקוק לנוכחות או לפיקוח של אדם אחר כדי למנוע סכנה לעצמו או לאחרים.

הצורך בהשגחה עשוי להתעורר עקב:

• בלבול.

• דמנציה.

• מצב נפשי מורכב.

• התנהגות מסכנת.

• התקפים.

• נפילות.

• חוסר מודעות לסכנה.

• נטייה לשוטט.

• שימוש לא בטוח במכשירים.

• קושי ליטול תרופות בצורה נכונה.

• סכנת חנק.

• סכנת פגיעה עצמית.

• צורך בהתערבות רפואית מהירה.

לא מספיק לציין שהמשפחה דואגת לאדם. יש להסביר איזו סכנה קיימת ומה מתרחש ללא השגחה.

מהו מבחן התלות?

מבחן התלות הוא הערכה של היכולת לבצע פעולות יום־יומיות ושל היקף העזרה הנדרש.

במסגרת ההערכה עשויים לבדוק:

• האם הפעולה מתבצעת ללא עזרה.

• האם נדרשת עזרה חלקית.

• האם נדרשת עזרה רבה.

• האם אדם אחר מבצע את הפעולה.

• כמה פעמים ביום נדרשת העזרה.

• כמה זמן נמשכת העזרה.

• האם נדרשת השגחה.

• האם קיימת סכנה ללא עזרה.

• האם נעשה שימוש באמצעי עזר.

• האם קיימים הבדלים בין ימים טובים וקשים.

הערכת התלות אינה מבוססת רק על שם המחלה, אלא על התפקוד בפועל.

כיצד מתארים תלות בצורה נכונה?

במקום לומר:

„אני צריך עזרה בהכול”,

כדאי לתת תיאור מדויק.

לדוגמה:

• בן הזוג מסייע לי להיכנס למקלחת ולצאת ממנה.

• איני מסוגל לגרוב גרביים או לנעול נעליים.

• אני זקוק לעזרה בקימה מהמיטה בבוקר.

• בתי חותכת עבורי את המזון.

• אני נופל ללא הליכון וללא ליווי.

• צריך להזכיר לי לקחת תרופות ולוודא שנטלתי אותן.

• איני מסוגל להחליף מוצרי ספיגה בעצמי.

• אני זקוק להשגחה בזמן הרחצה בשל התקפי סחרחורת.

דוגמאות קונקרטיות מציגות את המצב בצורה טובה יותר מתיאור כללי.

מהן רמות הזכאות?

קיימות מספר רמות זכאות, בהתאם למידת התלות בעזרת אדם אחר ולצורך בהשגחה.

הקביעה עשויה לשקף:

• צורך בעזרה רבה ברוב פעולות היום־יום.

• צורך בעזרה רבה בכל פעולות היום־יום.

• תלות מלאה באדם אחר.

• תלות גבוהה במיוחד.

• צורך בהשגחה מתמדת.

• שילוב של תלות והשגחה.

גובה הקצבה משתנה לפי הרמה שנקבעה ומתעדכן מעת לעת.

האם סכום הקצבה תלוי באחוזי הנכות?

גובה קצבת שירותים מיוחדים נקבע בעיקר לפי רמת התלות והסיוע הנדרשים, ולא לפי אחוזי הנכות הרפואית בלבד.

אחוזי הנכות יכולים להיות תנאי כניסה למסלול, אך סכום הקצבה משקף את רמת העזרה שנקבעה.

לכן אדם עם אחוזי נכות רפואית גבוהים אינו מקבל אוטומטית את הרמה הגבוהה ביותר.

אילו מסמכים כדאי לצרף?

המסמכים צריכים לתאר את המצב הרפואי ואת ההשפעה שלו על התפקוד.

כדאי לצרף:

• סיכום רפואי עדכני.

• מסמכים מרופאים מומחים.

• סיכומי אשפוז.

• מכתבי שחרור.

• מסמכי שיקום.

• הערכת פיזיותרפיסט.

• הערכת מרפא בעיסוק.

• הערכת רופא שיקום.

• מסמכים בתחום הנפשי או הקוגניטיבי.

• תיעוד של נפילות.

• מסמכים על שימוש בכיסא גלגלים או הליכון.

• מסמכים על ציוד רפואי.

• רשימת תרופות.

• תיעוד של אי־שליטה.

• מסמכים על צורך בהשגחה.

• מסמך סיעודי, כאשר קיים.

לא כל מסמך רפואי מציג את מידת התלות. חשוב לבחור מסמכים שמתייחסים לתפקוד.

מה חשוב שיופיע במסמך הרפואי?

רצוי שהמסמך יכלול:

אבחנה ברורה

מהי המחלה או הפגיעה ומהו מצבה כיום.

חומרת המגבלה

כיצד המצב משפיע על כוח, תנועה, יציבות, קוגניציה או התנהגות.

פעולות שבהן נדרשת עזרה

כדאי לציין במפורש:

• רחצה.

• לבישה.

• אכילה.

• ניידות.

• שירותים.

• היגיינה.

• השגחה.

סוג העזרה

האם מדובר ב:

• עזרה פיזית.

• תמיכה.

• הכוונה.

• תזכורת.

• השגחה.

• ביצוע מלא של הפעולה על ידי אדם אחר.

תדירות העזרה

האם העזרה נדרשת:

• פעם ביום.

• מספר פעמים ביום.

• בלילה.

• בכל יציאה מהמיטה.

• בזמן כל רחצה.

• באופן רציף.

הסיכון ללא עזרה

יש להסביר מה עלול לקרות אם האדם ינסה לבצע את הפעולה לבד.

האם מסמך מרופא משפחה מספיק?

סיכום מרופא המשפחה יכול להציג את כלל האבחנות, התרופות וההיסטוריה הרפואית.

עם זאת, מומלץ לצרף גם מסמכים מאנשי מקצוע שמכירים את התפקוד.

לדוגמה:

• רופא שיקום.

• נוירולוג.

• אורתופד.

• פסיכיאטר.

• גריאטר.

• רופא ריאות.

• קרדיולוג.

• מרפא בעיסוק.

• פיזיותרפיסט.

• אחות קהילה.

מסמך שמתאר רק אבחנות ללא התייחסות לעזרה הנדרשת עלול שלא להציג את מלוא התמונה.

האם כדאי לצרף מכתב מהמטפל או בן המשפחה?

מכתב של בן משפחה או מטפל אינו מחליף מסמך רפואי, אך יכול לסייע בתיאור השגרה.

במכתב ניתן להסביר:

• מי מסייע לאדם.

• באילו שעות.

• באילו פעולות.

• כמה זמן נמשכת כל עזרה.

• האם נדרשת עזרה בלילה.

• מה קורה כאשר האדם נשאר לבד.

• האם היו נפילות.

• האם קיימת סכנה.

• האם האדם זוכר לקחת תרופות.

• האם יש צורך בהחלפת בגדים או מוצרי ספיגה.

המכתב צריך להיות מדויק, ענייני ותואם למסמכים.

כיצד מגישים תביעה לקצבת שירותים מיוחדים?

התביעה מוגשת באמצעות טופס התביעה המתאים ובצירוף המסמכים הרפואיים והתפקודיים.

לפני ההגשה כדאי להכין:

• פרטים אישיים.

• פרטי חשבון בנק.

• מסמכים רפואיים.

• רשימת תרופות.

• פרטי מטפלים.

• מידע על העזרה שמתקבלת.

• מסמכים על אשפוזים.

• הערכות תפקודיות.

• מידע על קצבאות אחרות.

• מסמכים על עבודה והכנסה, כאשר נדרש.

• ייפוי כוח או אפוטרופסות, כאשר רלוונטי.

לאחר ההגשה חשוב לשמור:

• עותק של הטופס.

• עותק של המסמכים.

• אישור הגשה.

• מספר פנייה.

• תאריך ההגשה.

• הודעות על השלמות או זימון.

מה קורה לאחר הגשת התביעה?

לאחר הגשת התביעה עשויים להתרחש מספר שלבים:

• בדיקת תנאי הזכאות.

• עיון במסמכים רפואיים.

• דרישה להשלמת מסמכים.

• זימון לוועדה רפואית.

• הערכת תלות.

• ביקור בבית, בהתאם לנסיבות.

• בדיקה על סמך מסמכים.

• קביעת רמת הזכאות.

• קביעה זמנית או קבועה.

• דחיית התביעה.

• אישור הקצבה.

חשוב לעקוב אחר הודעות ולא להתעלם מדרישה להשלמה.

האם הבדיקה מתבצעת בבית?

במקרים מסוימים הערכת התלות יכולה להתבצע בביתו של המבקש, אך אופן הבדיקה משתנה בהתאם לנסיבות ולנהלים.

כאשר מתקיימת הערכה בבית, חשוב להציג את התפקוד הרגיל ולא להכין את הבית או את האדם באופן שאינו משקף את היום־יום.

יש להראות את אמצעי העזר שבהם משתמשים בפועל, כגון:

• הליכון.

• כיסא גלגלים.

• כיסא רחצה.

• מיטה מתכווננת.

• מעקה.

• מוצרי ספיגה.

• ציוד חמצן.

• אביזרי העברה.

• ציוד הזנה.

כיצד מתכוננים להערכת תלות?

מומלץ להכין מראש רשימה של הפעולות שבהן נדרשת עזרה.

אפשר להכין טבלה:

הפעולה

לדוגמה: רחצה.

העזרה הנדרשת

לדוגמה: עזרה בכניסה, ביציאה וברחצת פלג הגוף התחתון.

מי מסייע

לדוגמה: בן הזוג.

תדירות

לדוגמה: בכל יום.

הסיבה

לדוגמה: חוסר יציבות, כאבים וסכנת נפילה.

רשימה כזאת מסייעת לזכור פרטים חשובים.

האם צריך לבצע פעולות בזמן הבדיקה?

ייתכן שהבודק יבקש להבין כיצד האדם מבצע פעולות שונות.

אין לבצע פעולה שאינה בטוחה או פעולה שהאדם אינו מבצע לבדו ביום־יום.

יש להסביר:

• מה האדם מסוגל לעשות.

• מה הוא אינו מסוגל לעשות.

• מתי מופיע כאב.

• מתי נדרשת תמיכה.

• האם קיימת סכנת נפילה.

• האם העזרה ניתנת בפועל.

• האם קיימים ימים שבהם התפקוד גרוע יותר.

אין להגזים ואין להקטין את הקושי.

כיצד מתארים ימים טובים וימים קשים?

מחלות רבות משתנות מיום ליום.

כדאי להסביר:

• כמה ימים קשים יש בשבוע.

• מה האדם מסוגל לעשות ביום טוב.

• מה אינו מסוגל לעשות ביום קשה.

• האם העזרה נדרשת בכל יום.

• האם קיימות התלקחויות.

• כמה זמן הן נמשכות.

• האם בלילה נדרשת יותר עזרה.

• האם קיימות נפילות בתקופות מסוימות.

יש להציג תמונה ממוצעת ומדויקת לאורך זמן.

האם אדם שעובד יכול להיות זכאי?

עבודה אינה שוללת בהכרח זכאות לקצבת שירותים מיוחדים.

אדם עשוי לעבוד ועדיין להזדקק לעזרה רבה בפעולות היום־יום.

עם זאת, ההכנסה מעבודה עשויה להיות חלק מתנאי הזכאות בהתאם למסלול ולמצב.

יש לדווח על העבודה וההכנסה באופן מלא ולא להסתיר מידע.

האם מי שמתגורר במוסד יכול לקבל קצבה?

מקום המגורים והיקף השירותים הניתנים במסגרת מוסדית עשויים להשפיע על הזכאות.

כאשר אדם שוהה במוסד, בבית חולים או במסגרת טיפולית, חשוב לבדוק:

• מהו סוג המוסד.

• מי מממן את השהייה.

• אילו שירותים ניתנים.

• האם מדובר באשפוז זמני.

• האם האדם חוזר לביתו.

• האם מתקבלת קצבה בתקופה זו.

• האם חלה חובת דיווח.

יש לעדכן על שינוי במקום המגורים או באשפוז ממושך.

האם אפשר לקבל שירותים מיוחדים אחרי גיל הפרישה?

מי שהגיש תביעה והיה זכאי לפני גיל הפרישה עשוי להמשיך לקבל את הקצבה בהתאם לתנאים.

הגשת תביעה ראשונה לאחר גיל הפרישה עשויה להיות מוגבלת בזמן ובתנאים.

לכן, כאשר אדם מתקרב לגיל הפרישה וזקוק לעזרה רבה, חשוב לבדוק את האפשרות להגיש תביעה בהקדם ולא להמתין.

האם הקצבה משולמת רטרואקטיבית?

במקרים מתאימים ניתן לבדוק תשלום עבור תקופה שקדמה למועד ההחלטה, בהתאם למועד הגשת התביעה, למצב הרפואי ולתיעוד.

כדי לתמוך במועד מוקדם יותר כדאי לצרף:

• מסמכים רפואיים מהתקופה הרלוונטית.

• מסמכי אשפוז.

• הערכות תפקודיות.

• תיעוד של עזרה קבועה.

• מסמכים על שימוש באמצעי עזר.

• תיעוד של צורך בהשגחה.

• רשימת טיפולים.

אין להניח שכל תקופה קודמת תאושר באופן אוטומטי.

מה קורה אם מאשרים רמה נמוכה מהמצב בפועל?

לאחר קבלת ההחלטה כדאי לבדוק:

• איזו רמה נקבעה.

• אילו פעולות הוכרו.

• באילו פעולות לא נקבעה תלות.

• האם הצורך בהשגחה נבחן.

• מה נכתב בפרוטוקול.

• האם כל המסמכים הופיעו.

• האם התיאור תואם למה שנמסר.

• האם הקביעה זמנית או קבועה.

• מהו המועד לערעור.

במקרים המתאימים ניתן לבחון ערעור או בדיקה מחדש.

מה עושים אם התביעה נדחתה?

דחייה יכולה לנבוע מסיבות שונות.

לדוגמה:

• לא נקבעה תלות מספקת.

• לא הוכח צורך בהשגחה.

• אחוזי הנכות אינם עומדים בתנאים.

• ההכנסה אינה עומדת בתנאים.

• חסרים מסמכים.

• נקבע שהמבקש עצמאי ברוב הפעולות.

• מקום המגורים אינו מתאים לתנאים.

• קצבה אחרת משפיעה על הזכאות.

לפני הגשת ערעור יש לקרוא את ההחלטה ולהבין מהי הסיבה המדויקת.

כיצד מחזקים תיק לאחר דחייה?

אפשר לשקול לצרף:

• מסמך מרופא שיקום.

• הערכת מרפא בעיסוק.

• מסמך נוירולוגי או גריאטרי.

• תיעוד של נפילות.

• מסמך על צורך בהשגחה.

• תיאור מפורט של העזרה.

• מכתב מהמטפל.

• מסמכים על אמצעי עזר.

• מסמך על אי־שליטה.

• תיעוד של עזרה בלילה.

• מסמכים רפואיים חדשים.

אין טעם לשלוח שוב את אותו תיק בלי לטפל בסיבת הדחייה.

טעויות נפוצות בתביעה לקצבת שירותים מיוחדים

התמקדות באחוזי הנכות בלבד

הזכאות נבחנת בעיקר לפי התלות וההשגחה.

ציון מחלות ללא תיאור העזרה

יש להסביר מה אדם אחר עושה בפועל עבור המבקש.

הקטנת הקושי

אנשים רבים אומרים שהם מסתדרים למרות שהם מקבלים עזרה רבה.

הגזמה בתיאור המצב

פערים בין התיאור לבין המסמכים והבדיקה עלולים לפגוע בתביעה.

התייחסות רק לעזרה בבית

חשוב לפרט כל פעולה בנפרד.

אי־ציון עזרה בלילה

כאשר נדרשת עזרה בלילה, חשוב לתאר אותה.

אי־תיעוד השגחה

צריך להסביר מהי הסכנה ומה קורה ללא פיקוח.

מסמכים רפואיים שאינם מתייחסים לתפקוד

אבחנה בלבד אינה תמיד מספיקה.

אי־שמירת עותק

חשוב לדעת מה הוגש ולהתכונן לבדיקה.

אי־מעקב אחר הודעות

פספוס השלמת מסמכים עלול לעכב או לפגוע בתביעה.

רשימת בדיקה לפני הגשת התביעה

לפני ההגשה מומלץ לבדוק:

• האם טופס התביעה מלא?

• האם צורף סיכום רפואי עדכני?

• האם צורפו מסמכים מרופאים מומחים?

• האם מתואר הצורך בעזרה בכל פעולה?

• האם מתוארת תדירות העזרה?

• האם מתואר הצורך בהשגחה?

• האם מתוארת הסכנה ללא השגחה?

• האם צורפו הערכות תפקודיות?

• האם צורפו מסמכים על אמצעי עזר?

• האם צורפה רשימת תרופות?

• האם דווחו עבודה והכנסות?

• האם נבדקו קצבאות אחרות?

• האם כל הקבצים ברורים?

• האם נשמר עותק מלא?

• האם נשמר אישור הגשה?

סיוע בהגשת תביעה לקצבת שירותים מיוחדים

תביעת שירותים מיוחדים אינה עוסקת רק במחלות, אלא באופן שבו הן משפיעות על היכולת לבצע פעולות בסיסיות ועל מידת העזרה הנדרשת לאורך היום.

במפתח זכויות אנו מסייעים ב:

• בדיקת היתכנות ראשונית.

• מעבר על המסמכים הרפואיים.

• זיהוי מסמכים שחסרים בתיק.

• מיפוי פעולות היום־יום.

• תיאור סוג העזרה ותדירותה.

• הכנה להערכת תלות.

• ארגון התביעה.

• הכנה לוועדה או לבדיקה.

• מעבר על ההחלטה.

• בדיקת אפשרויות פעולה במקרה של דחייה או קביעה חלקית.

הליווי אינו מהווה הבטחה לקבלת קצבה או לקביעת רמת זכאות מסוימת. ההחלטה מתקבלת על ידי הגורמים המוסמכים.

אתם או בן משפחה זקוקים לעזרה רבה בפעולות היום־יום?

פנו אלינו לבדיקה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

טלפון ווואטסאפ: 053-999-6388 דוא"ל: mafteach.zchuyot@gmail.com

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או משפטי. התנאים, הסכומים, רמות הזכאות ודרכי ההגשה עשויים להשתנות.

לפרטים נוספים