אחוזי נכות רפואית ודרגת אי־כושר- מה ההבדל?
בתהליך הגשת תביעה לקצבת נכות כללית מופיעים שני מושגים מרכזיים: אחוזי נכות רפואית ודרגת אי־כושר. למרות שהם קשורים זה לזה, הם אינם מבטאים את אותו הדבר ואינם נקבעים באותו שלב.
אחוזי הנכות הרפואית מבטאים את חומרת הליקויים הרפואיים שנקבעו למבקש. דרגת אי־הכושר מבטאת את מידת הפגיעה ביכולתו לעבוד ולהשתכר בעקבות אותם ליקויים.
לכן, אדם יכול לקבל אחוזי נכות רפואית גבוהים אך לא להיות זכאי לקצבה, אם לא נמצאה פגיעה מספקת בכושר ההשתכרות. מנגד, שילוב של מספר ליקויים רפואיים עשוי לפגוע באופן משמעותי ביכולת לעבוד, גם כאשר אף אחד מהם לבדו אינו נראה חמור במיוחד.
במאמר זה נסביר כיצד נקבעים אחוזי הנכות, מהי נכות רפואית משוקללת, כיצד נקבעת דרגת אי־כושר ומה חשוב להציג בכל אחד משלבי התביעה.
אחוזי נכות רפואית – מה הם מבטאים?
אחוזי נכות רפואית נועדו לבטא את חומרת הליקויים הרפואיים של המבקש.
הקביעה נעשית על סמך:
אבחנות רפואיות.
מסמכים מרופאים מומחים.
תוצאות בדיקות.
אשפוזים וניתוחים.
טיפולים קבועים.
ממצאים בבדיקה הרפואית.
מגבלות תפקודיות הקשורות לליקוי.
רשימת הליקויים והכללים החלים על כל מצב רפואי.
לכל ליקוי רפואי עשוי להיקבע אחוז נכות נפרד. כאשר קיימים מספר ליקויים, הם משוקללים לכדי אחוז נכות רפואית כולל.
מי קובע את אחוזי הנכות הרפואית?
אחוזי הנכות הרפואית נקבעים במסגרת בדיקה רפואית של התביעה.
הרופא או הוועדה הרפואית בוחנים את המסמכים שהוגשו ואת המצב הרפואי של המבקש.
במהלך הבדיקה עשויים להיבחן:
מהי האבחנה.
מהי חומרת המחלה.
אילו ממצאים קיימים.
האם המצב זמני או קבוע.
האם חלה החמרה.
אילו טיפולים ניתנו.
כיצד הליקוי משפיע על התפקוד.
האם קיימת התאמה בין התלונות לבין המסמכים והבדיקה.
כאשר קיימים ליקויים במספר תחומים, ייתכן שהמבקש ייבדק על ידי יותר מרופא אחד.
מהי רשימת הליקויים?
אחוזי הנכות אינם נקבעים לפי תחושה כללית או רק לפי שם המחלה.
לכל תחום רפואי קיימים סעיפים המתארים רמות שונות של חומרה ואת אחוזי הנכות המתאימים להן.
לדוגמה, הקביעה עשויה להשתנות לפי:
חומרת מגבלת התנועה.
תוצאות בדיקה תפקודית.
תדירות התקפים.
חומרת הפגיעה באיבר.
השפעת המחלה על מערכות הגוף.
צורך בטיפול קבוע.
סיבוכים רפואיים.
מצב לאחר ניתוח.
ממצאים אובייקטיביים בבדיקות.
לכן, שני אנשים עם אותה אבחנה עשויים לקבל אחוזי נכות שונים בהתאם לחומרת מצבם.
האם שם המחלה קובע את אחוזי הנכות?
לא.
שם המחלה הוא רק נקודת ההתחלה. הקביעה תלויה בחומרת המחלה ובהשפעתה הרפואית והתפקודית.
לדוגמה, שני אנשים יכולים להיות מאובחנים באותה מחלה, אך:
אחד נמצא במצב יציב ומאוזן.
האחר סובל מהחמרות תכופות.
אחד עובד ומתפקד כמעט ללא מגבלה.
האחר זקוק לטיפולים רבים ולעזרה.
אחד מציג בדיקות תקינות יחסית.
האחר מציג ממצאים חמורים.
לכן חשוב שהמסמכים לא יסתפקו בשם האבחנה, אלא יתארו גם את חומרתה.
מהם תנאי הסף הרפואיים בנכות כללית?
כדי להתקדם לבדיקת דרגת אי־הכושר, נדרש בדרך כלל לעמוד באחד מספי הנכות הרפואית.
המסלולים המרכזיים הם:
נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות.
נכות רפואית משוקללת בשיעור של 40% לפחות, כאשר על ליקוי אחד נקבעו לפחות 25%.
העמידה בסף הרפואי אינה מבטיחה קבלת קצבה.
לאחר מכן נבחנת גם מידת הפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר.
מהי נכות רפואית משוקללת?
כאשר קיימים מספר ליקויים, אחוזי הנכות אינם מתחברים בחיבור רגיל.
לדוגמה, קביעה של 40% בגין ליקוי אחד ו־20% בגין ליקוי נוסף אינה יוצרת בהכרח נכות כוללת של 60%.
החישוב מתבצע בשיטת שקלול.
כל אחוז נוסף מחושב מתוך היכולת שנותרה לאחר הליקוי הקודם.
לכן, ככל שמתווספים ליקויים, ההשפעה של כל אחוז נוסף על התוצאה הכוללת קטנה.
דוגמה לחישוב משוקלל
נניח שנקבעו למבקש:
40% נכות בגין ליקוי ראשון.
20% נכות בגין ליקוי שני.
לאחר קביעת 40% נכות, נותרו 60% יכולת רפואית.
הליקוי השני, בשיעור של 20%, מחושב מתוך אותם 60%.
20% מתוך 60 הם 12%.
לכן הנכות המשוקללת תהיה:
40% ועוד 12%, כלומר 52%.
הדוגמה נועדה להמחיש את עקרון השקלול בלבד. החישוב בפועל מתבצע בהתאם לכל הקביעות והכללים החלים על התיק.
מדוע חשוב להציג את כל הליקויים?
מאחר שאחוזי הנכות מחושבים בשקלול, לכל ליקוי משמעותי עשויה להיות השפעה על התוצאה הכוללת.
לדוגמה, אדם עשוי להתמודד עם:
בעיית גב.
פגיעה בברכיים.
סוכרת.
נוירופתיה.
מחלת לב.
מצב נפשי.
הפרעת שינה.
ליקוי שמיעה.
בעיית ראייה.
אם התביעה כוללת מסמכים רק על הבעיה המרכזית, יתר הליקויים עלולים שלא להיבחן.
חשוב לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים לכל מצב שמשפיע על המבקש.
האם כל ליקוי מעלה את אחוזי הנכות?
לא בהכרח.
כדי שליקוי ישפיע על הקביעה, הוא צריך להיות מתועד ולעמוד בתנאים הרפואיים המתאימים.
ליקוי עשוי שלא להוסיף אחוזי נכות כאשר:
אין אבחנה ברורה.
אין מסמכים עדכניים.
המצב אינו גורם למגבלה לפי הסעיף המתאים.
מדובר בתלונה ללא ממצאים.
הליקוי כבר נכלל במסגרת קביעה אחרת.
המצב אינו בדרגת חומרה המזכה באחוזים.
לכן חשוב לצרף מסמכים ממוקדים ולא רק רשימה ארוכה של תלונות.
מהי נכות זמנית?
אחוזי נכות רפואית יכולים להיקבע לתקופה זמנית.
קביעה זמנית עשויה להתאים כאשר:
המבקש נמצא לאחר ניתוח.
הוא עובר טיפול אונקולוגי.
הוא נמצא בשיקום.
המצב הרפואי עשוי להשתנות.
טרם הושלם הבירור הרפואי.
צפוי שיפור בעקבות טיפול.
קיימת החמרה זמנית.
נדרש מעקב לפני קביעה קבועה.
בתום התקופה עשויה להיערך בדיקה נוספת כדי להחליט אם להאריך, לשנות או לסיים את הקביעה.
מהי נכות רפואית קבועה?
נכות רפואית קבועה נקבעת כאשר המצב נחשב יציב או כאשר לא צפוי שינוי משמעותי.
קביעה קבועה אינה בהכרח אומרת שהמצב לעולם לא ישתנה. היא מבטאת את ההערכה הרפואית במועד ההחלטה.
גם לאחר קביעה קבועה עשויים להתרחש:
שיפור רפואי.
החמרה.
הופעת ליקוי חדש.
טיפול חדש.
שינוי בתפקוד.
שינוי בכושר העבודה.
כאשר חל שינוי משמעותי, ניתן לבדוק את האפשרויות המתאימות בהתאם לנסיבות ולכללים.
מהי דרגת אי־כושר?
דרגת אי־כושר מבטאת את מידת הפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר בעקבות המצב הרפואי.
בשלב זה לא בודקים רק אילו מחלות קיימות, אלא כיצד הן משפיעות על היכולת התעסוקתית.
בין הנושאים שעשויים להיבחן:
האם המבקש מסוגל להמשיך בעבודתו הקודמת.
האם הוא מסוגל לעבוד במשרה מלאה.
האם הוא מסוגל לעבוד במשרה חלקית.
האם קיימת יכולת להשתלב בעבודה אחרת.
האם חלה ירידה משמעותית בהכנסה.
אילו מגבלות קיימות במקום העבודה.
האם נדרשות התאמות.
האם קיימות היעדרויות.
האם הטיפולים מפריעים להתמדה.
האם קיימת יכולת לרכוש מקצוע חדש.
מי קובע את דרגת אי־הכושר?
דרגת אי־הכושר נקבעת לאחר בחינת הנתונים הרפואיים, התפקודיים והתעסוקתיים.
במסגרת הבדיקה עשויים להשתתף גורמים מקצועיים שונים, וההחלטה עשויה להתבסס על:
אחוזי הנכות הרפואית.
חוות דעת רפואית.
נתוני העבודה וההכנסה.
גיל המבקש.
השכלה.
ניסיון מקצועי.
תפקידים קודמים.
מגבלות תפקודיות.
מידע מפקיד שיקום.
היכולת להשתלב בעבודה מתאימה.
לא כל אדם בעל אותה נכות רפואית יקבל אותה דרגת אי־כושר.
מהן דרגות אי־הכושר האפשריות?
דרגות אי־הכושר האפשריות הן:
60%.
65%.
74%.
100%.
ככל שדרגת אי־הכושר גבוהה יותר, כך נקבעה פגיעה משמעותית יותר ביכולת לעבוד ולהשתכר.
גובה הקצבה נקבע בהתאם לדרגת אי־הכושר שנקבעה ובכפוף ליתר תנאי הזכאות.
האם קיימת דרגת אי־כושר של 75%?
לעיתים משתמשים במונח דרגת אי־כושר מלאה בשיעור 75% או 100% בהקשרים הנוגעים לתשלום הקצבה.
עם זאת, ברשימת דרגות אי־הכושר המרכזיות מופיעות דרגות של 60%, 65%, 74% ו־100%.
בפועל, חשוב להסתמך על ההחלטה האישית שהתקבלה ועל הניסוח המופיע בה.
מה ההבדל בין אחוזי נכות רפואית לדרגת אי־כושר?
ההבדל המרכזי הוא בשאלה שכל קביעה מנסה לענות עליה.
אחוזי הנכות הרפואית עונים על השאלה:
עד כמה חמור המצב הרפואי?
דרגת אי־הכושר עונה על השאלה:
עד כמה המצב הרפואי פוגע ביכולת לעבוד ולהשתכר?
לדוגמה, אדם עשוי לקבל אחוזי נכות גבוהים בגין מצב רפואי, אך להמשיך לעבוד במשרה מלאה ללא ירידה משמעותית בהכנסה.
במקרה כזה, הקביעה הרפואית אינה מבטיחה דרגת אי־כושר המזכה בקצבה.
האם אחוזי נכות גבוהים מבטיחים קצבה?
לא.
אחוזי נכות רפואית הם תנאי מרכזי, אך אינם התנאי היחיד.
כדי לקבל קצבת נכות כללית יש לעמוד גם בתנאים הנוגעים ל:
גיל ותושבות.
הכנסה מעבודה.
סף נכות רפואית.
פגיעה בכושר ההשתכרות.
דרגת אי־כושר מתאימה.
אדם יכול לעבור את הסף הרפואי אך לא לקבל קצבה אם לא הוכחה פגיעה מספקת בכושר העבודה.
האם דרגת אי־כושר יכולה להיות גבוהה מהנכות הרפואית?
מדובר בשתי קביעות שונות ולכן אין להשוות ביניהן כאילו הן אותו מדד.
אדם יכול לקבל, לדוגמה:
נכות רפואית משוקללת מסוימת.
דרגת אי־כושר גבוהה יותר או נמוכה יותר מבחינה מספרית.
המספרים אינם אמורים להיות זהים.
הנכות הרפואית מבטאת את מצב הגוף והנפש, ואילו דרגת אי־הכושר מבטאת את הפגיעה התעסוקתית.
מה משפיע על דרגת אי־הכושר?
גורמים רבים עשויים להשפיע על הקביעה.
סוג העבודה
עבודה פיזית שונה מעבודה משרדית.
בעיה בגב עשויה למנוע מאדם להמשיך בעבודה הדורשת הרמת משקל, אך לא בהכרח למנוע כל עבודה אחרת.
השכלה והכשרה
נבדקת האפשרות להשתלב בעיסוק אחר בהתאם להשכלה ולניסיון.
גיל
הגיל עשוי להשפיע על היכולת לעבור הכשרה חדשה או להשתלב מחדש בשוק העבודה.
ניסיון מקצועי
נבחן אילו עבודות ביצע המבקש בעבר ואילו מיומנויות יש לו.
מגבלות רפואיות
נבדקת ההשפעה של כלל הליקויים על:
ישיבה.
עמידה.
הליכה.
הרמת משקל.
ריכוז.
התמדה.
התמודדות עם לחץ.
עבודה מול אנשים.
עבודה בשעות קבועות.
הכנסה בפועל
ירידה בהכנסה יכולה לתמוך בטענה לפגיעה בכושר ההשתכרות, אך היא נבחנת יחד עם יתר הנתונים.
מדוע שני אנשים עם אותה מחלה מקבלים החלטות שונות?
אותה אבחנה אינה גורמת בהכרח לאותה פגיעה אצל כל אדם.
ייתכנו הבדלים ב:
חומרת המחלה.
גיל.
סוג העבודה.
השכלה.
תגובה לטיפול.
תופעות לוואי.
מחלות נוספות.
יכולת תפקודית.
היקף המשרה.
התאמות במקום העבודה.
היכולת לעבור לעיסוק אחר.
לכן כל תביעה נבחנת לפי נסיבותיה האישיות.
כיצד מוכיחים פגיעה בכושר העבודה?
כדי להציג פגיעה בכושר ההשתכרות, כדאי לצרף מסמכים רפואיים ותעסוקתיים.
ניתן לצרף:
תלושי שכר.
אישור על ירידה בהיקף המשרה.
אישור על הפסקת עבודה.
מכתב פיטורים.
מסמך על התפטרות מסיבה רפואית.
אישורי ימי מחלה.
מסמך מרופא תעסוקתי.
אישור על התאמות בעבודה.
תיעוד של היעדרויות.
מידע על ניסיון חזרה לעבודה.
מסמך על מעבר לתפקיד קל יותר.
חשוב להסביר את הקשר בין המצב הרפואי לבין השינוי בעבודה.
מה חשוב לומר בבדיקת אי־כושר?
מומלץ לתאר באופן מדויק:
מה היה התפקיד הקודם.
אילו פעולות הוא דרש.
אילו פעולות אינכם מסוגלים לבצע כיום.
כמה שעות אתם מסוגלים לעבוד.
כמה הפסקות נדרשות.
באיזו תדירות אתם נעדרים.
האם חלה ירידה בשכר.
האם ניסיתם לחזור לעבודה.
האם המעסיק ביצע התאמות.
מדוע אינכם יכולים להשתלב בעבודה אחרת.
אין להסתפק במשפט כללי כמו „אני לא יכול לעבוד”.
כדאי לתת דוגמאות קונקרטיות.
דוגמאות לפגיעה בכושר העבודה
מגבלה אורתופדית
אדם שעבד במחסן עשוי להתקשות:
להרים משקל.
להתכופף.
לעמוד שעות.
ללכת בין אזורי העבודה.
לעבוד בקצב הנדרש.
מחלת לב או ריאות
אדם עשוי להתקשות:
לבצע מאמץ.
לעלות מדרגות.
ללכת מרחקים.
לעבוד ללא הפסקות.
להתמיד יום עבודה מלא.
מצב נפשי
אדם עשוי להתמודד עם:
קושי בריכוז.
התקפי חרדה.
היעדרויות.
קושי מול קהל.
ירידה בהתמדה.
קושי לעמוד בלחץ.
מחלה כרונית
טיפולים תכופים, עייפות ותופעות לוואי עלולים לפגוע ביכולת להגיע לעבודה באופן רציף.
האם אפשר לעבוד ולקבל דרגת אי־כושר?
כן.
עצם העובדה שאדם עובד אינה שוללת בהכרח דרגת אי־כושר או זכאות לקצבה.
נבדקים בין היתר:
גובה ההכנסה.
היקף המשרה.
הירידה בכושר ההשתכרות.
ההתאמות בעבודה.
יציבות ההעסקה.
ההבדל בין ההכנסה בעבר להכנסה כיום.
מידת המאמץ הנדרשת כדי להמשיך לעבוד.
יש לדווח באופן מלא על העבודה וההכנסה.
האם עבודה חלקית מוכיחה אי־כושר?
עבודה חלקית יכולה לתמוך בטענה לפגיעה בכושר העבודה, אך היא אינה מוכיחה אותה לבדה.
יש להסביר:
מדוע היקף המשרה צומצם.
מתי חל השינוי.
האם הצמצום קשור למצב הרפואי.
האם קיימים מסמכים מהמעסיק.
האם חלה ירידה בשכר.
האם קיימות היעדרויות.
האם העבודה מותאמת במיוחד.
ככל שהקשר למצב הרפואי מתועד יותר, כך התמונה ברורה יותר.
מהי דרגת אי־כושר זמנית?
גם דרגת אי־כושר יכולה להיקבע לתקופה מוגבלת.
קביעה זמנית עשויה להתאים כאשר:
המבקש נמצא בשיקום.
הוא עבר ניתוח.
הוא עובר טיפולים.
מצבו עשוי להשתפר.
טרם הושלם הבירור הרפואי.
הוא נמצא בתקופת החמרה.
קיים סיכוי לחזרה לעבודה.
בתום התקופה עשויה להתקיים בדיקה נוספת.
מהי דרגת אי־כושר קבועה?
דרגה קבועה נקבעת כאשר הפגיעה בכושר העבודה נחשבת מתמשכת ולא צפוי שינוי משמעותי בזמן הקרוב.
גם קביעה קבועה יכולה להשתנות בעתיד בנסיבות מסוימות, למשל בעקבות:
החמרה.
שיפור.
חזרה לעבודה.
עלייה בהכנסה.
הופעת ליקוי חדש.
שינוי תעסוקתי משמעותי.
יש לעדכן על שינויים הנדרשים בהתאם לכללים.
כיצד דרגת אי־הכושר משפיעה על הקצבה?
סכום הקצבה נקבע בהתאם לדרגת אי־הכושר שנקבעה.
דרגה מלאה מזכה בסכום הקצבה המלא, ואילו דרגות חלקיות מזכות בסכום חלקי.
גובה התשלום עשוי להיות מושפע גם מ:
הכנסה מעבודה.
תוספות עבור בן או בת זוג.
תוספות עבור ילדים.
הכנסות נוספות.
מועד תחילת הזכאות.
תקופת הקביעה.
הסכומים מתעדכנים מעת לעת ולכן מומלץ לבדוק את הסכום התקף במועד הרלוונטי.
מה קורה אם עוברים את הסף הרפואי אך לא נקבעת דרגת אי־כושר?
במקרה כזה ייתכן שלא תאושר קצבת נכות כללית.
המשמעות היא שהמצב הרפואי הוכר ברמה מסוימת, אך לא נמצאה פגיעה מספקת בכושר ההשתכרות.
לפני פעולה נוספת כדאי לבדוק:
האם כל המגבלות התעסוקתיות הוצגו.
האם צורפו מסמכי עבודה.
האם הוצגה ירידה בהכנסה.
האם צורף אישור מעסיק.
האם קיים מסמך מרופא תעסוקתי.
האם תוארו ניסיונות חזרה לעבודה.
האם כל הליקויים הרפואיים נלקחו בחשבון.
מה נכתב בהחלטה.
מה קורה אם לא עוברים את הסף הרפואי?
אם אחוזי הנכות המשוקללים נמוכים מהסף הנדרש, התביעה עשויה להיעצר לפני בדיקת דרגת אי־הכושר.
במצב כזה כדאי לבדוק:
האם כל הליקויים הוגשו.
האם חסר מסמך ממומחה.
האם הוועדה התייחסה לכל האבחנות.
האם אחוזי הנכות חושבו נכון.
האם קיים ליקוי שלא נבחן.
האם חלה החמרה.
האם קיימים מסמכים חדשים.
מהם המועדים ואפשרויות הערעור.
כיצד לקרוא את ההחלטה?
לאחר קבלת ההחלטה כדאי לבדוק בנפרד:
הקביעה הרפואית
אילו ליקויים נרשמו.
כמה אחוזים נקבעו לכל ליקוי.
מהו האחוז המשוקלל.
האם הנכות זמנית או קבועה.
מהו מועד תחילת הנכות.
קביעת אי־הכושר
איזו דרגה נקבעה.
האם היא זמנית או קבועה.
מהו מועד תחילתה.
אילו נימוקים נרשמו.
האם אושרה קצבה.
מהו סכום התשלום.
חשוב לא לבלבל בין שני חלקי ההחלטה.
האם ניתן לערער על אחוזי הנכות?
במקרים המתאימים ניתן להגיש ערר על הקביעה הרפואית.
לפני הגשת הערר כדאי לבדוק:
איזה ליקוי לא קיבל ביטוי.
האם נקבע אחוז נמוך מדי.
האם חסר מסמך.
האם קיימת טעות בפרוטוקול.
האם כל התחומים נבדקו.
האם קיימים מסמכים חדשים.
מהו המועד האחרון להגשת הערר.
הערר צריך להיות ממוקד ומנומק.
האם ניתן לערער על דרגת אי־הכושר?
גם על קביעת דרגת אי־הכושר ניתן לבדוק אפשרות לערער בהתאם להחלטה ולמועדים.
כדאי להתייחס ל:
היקף הפגיעה בעבודה.
הירידה בהכנסה.
מגבלות שלא קיבלו ביטוי.
ניסיון תעסוקתי.
השכלה.
גיל.
מסמכי מעסיק.
מסמך מרופא תעסוקתי.
חוסר היכולת להשתלב בעבודה אחרת.
יש להבחין בין ערר רפואי לבין ערר הנוגע לדרגת אי־הכושר.
טעויות נפוצות בהבנת אחוזי נכות רפואית
הנחה שאחוזי נכות גבוהים מבטיחים קצבה
הזכאות תלויה גם בדרגת אי־הכושר וביתר התנאים.
חיבור רגיל של אחוזי הנכות
האחוזים מחושבים בשקלול ולא בחיבור פשוט.
התמקדות במחלה אחת בלבד
שילוב של מספר ליקויים עשוי להשפיע על התוצאה הכוללת.
אי־צירוף מסמכים תעסוקתיים
מסמכים רפואיים אינם מספיקים תמיד להוכחת אי־כושר.
בלבול בין 100% נכות רפואית ל־100% אי־כושר
מדובר בשתי קביעות שונות.
הנחה שעבודה שוללת קצבה
ניתן לעבוד ובמקרים מתאימים להיות זכאים לקצבה.
אי־קריאת הפרוטוקול
חשוב לבדוק מה נקבע בכל שלב ומדוע.
רשימת בדיקה לאחר קבלת ההחלטה
מומלץ לבדוק:
האם כל המחלות מופיעות?
האם נקבע אחוז לכל ליקוי?
האם האחוז המשוקלל ברור?
האם עברתם את הסף הרפואי?
האם נקבעה דרגת אי־כושר?
מהי הדרגה שנקבעה?
האם הקביעות זמניות או קבועות?
מהו מועד תחילת הזכאות?
האם אושרה קצבה?
האם חסר מסמך משמעותי?
האם קיימת טעות?
מהו המועד האחרון לערעור?
האם נשמרו ההחלטה והפרוטוקולים?
סיוע בהבנת אחוזי נכות רפואית ודרגת אי־כושר
ההבדל בין הקביעה הרפואית לבין הפגיעה בכושר העבודה עשוי להיות מבלבל, במיוחד כאשר מתקבלת החלטה הכוללת מספר אחוזים, שקלול ודרגות שונות.
במפתח זכויות אנו מסייעים ב:
מעבר על המסמכים הרפואיים.
זיהוי ליקויים שעשויים להיות חסרים.
ארגון התיק לפי תחומים רפואיים.
הכנת תיאור המגבלות.
הצגת ההשפעה על העבודה.
מעבר על החלטת הוועדה.
הסבר על אחוזי הנכות שנקבעו.
בדיקת דרגת אי־הכושר.
בחינת אפשרויות פעולה במקרה של דחייה או קביעה חלקית.
הליווי אינו מהווה הבטחה לקביעת אחוזי נכות, דרגת אי־כושר או קבלת קצבה. ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי הגורמים המוסמכים.
קיבלתם החלטה ואינכם מבינים את ההבדל בין אחוזי הנכות לדרגת אי־הכושר?
פנו אלינו לבדיקה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.
טלפון ווואטסאפ: 053-999-6388 דוא"ל: mafteach.zchuyot@gmail.com
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או משפטי. התנאים, דרכי החישוב והנהלים עשויים להשתנות.
תגובות